​משה תמיר היה צייר יליד רוסיה.

עבודותיו נודעו בשילוב של סגנונות שונים, בהם ציור מופשט, ציור פיגורטיבי והשראות מהתרבות היהודית והישראלית. תמיר היה ידוע בשימוש בצבעים חזקים ועזים וביצירת דימויים דינמיים ומלאים בהבעה רגשית, אשר עסקו בנושאים של זהות, תרבות והיסטוריה. ציוריו שיקפו את התמודדותו האישית עם זיכרונות מההיסטוריה היהודית, תוך ביטוי של כאב וזיכרון לצד תקווה ותחייה.

הוא היה חלק מקבוצת האמנים אשר חיפשו דרכים חדשות וייחודיות לבטא את החוויה האנושית והישראלית, ומילא תפקיד חשוב בזירה האמנותית המקומית. תמיר השתמש בטכניקות שונות, כגון צבעי שמן, אקריליק וגרפיקה, ויצר יצירות שהיו בעלות סגנון אישי ואסתטיקה ייחודית. עבודותיו הוצגו בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל, והן הותירו חותם על האמנות הישראלית בעשורים האחרונים.

הוא זכה במספר פרסי כבוד, ביניהם פרס הרמן שטרוק ב-1947, הפרס לאמן צעיר ב-1949 והפרס לאמנות גרפית ב-1961. באותה שנה השתתף בביאנלה בסאו פאולו.